השאיר פרטים ונחזור אליך בהקדם

    [leadercf7 campid="9844"]

    אתר הנצחה יצחק מאיר

     

    קורות חיים

    כה' תשרי התרצ'ה, 04.10.1934 ,נולד באנטוורפן בלגיה.

    12.10.34 – מנוסה לצרפת.

    נתפס על ידי כחות וישי עם בני משפחתי.

    שלש שנים של כליאה במחנות, בריחה, חיים בכסות שאולה, בית מנזר וכהנה.

    האב נאסר נשלח לדרנסי ומשם לאושביץ ממנה לא ישוב.

    14.03.43 – חציית גבול בלתי חוקית לשוויץ.

    פרידה מן האם הנחבשת כפליטה לא חוקית.

    נשלח עם אחי הי'ד לכפר וגדל שם על ידי אומנת נכריה.

    24.04.46 – עליה ארצה במסגרת עלית הנוער אך מוצא מן המסגרת מפני שאין מאשרים אלא בן אחד למשפחה.

    עובד לקיומו מגיל 13 עד גמר לימודיו התיכוניים בצייטלין תל-אביב.

    52-56 – לימודי ספרות וחינוך באוניברסיטה העברית.

    עובד כמדריך נוער וכמורה.

    מצטרף לקבוץ שלוחות בעמק בית שאן ונישא שם  לרבקה מאיר, אומנית, ב1957.

    1958-1961 – שליח ראשי של בני עקיבא באנגליה.

    1961-1979 – מנהל כפר הנוער ימין אורד ובמסגרת זמן זה חופשה בלי תשלום בה עושה שנתיים באנגליה כשליח ראשי של הסוה'י וכראש מחלקת העלייה שם.

    חבר הועד המנהל של רשות השידור וסגן יושב ראש הרשות בשנים 1975-1979

    1979-1983 – קונסול כללי של ישראל בציריך וכעבור שנה במונטריאול, קנדה.

    נבחר להנהלת הסוכנות היהודית בדצמבר 1982.

    1982-1991 – חבר הנהלת הסוה'י וההסתדרות הציונית העולמית וראש המחלקה לחינוך בגולה.

    1991-1994 – שגריר ישראל בבלגיה.

    1995-1997 – יועץ בכיר לענייני תפוצות ולעניינים בינלאומיים לשר החינוך והתרבות זבולון המר.

    1997-2001 – שגריר ישראל בשווייץ.

    עם שובו, עד היום, פעיל בעיקר בענייני חברה ורווחה ובפורומים ציוניים.

    כמו כן מכהן כיועץ בכיר לעניינים בינלאומיים במכללה האקדמית נתניה.

    פרסם שירה, מחזות, ספר אסופת מאמרים פובליציסטיים "בצומת", משתתף קבוע בעיתונות היומית והפריודית ובתוכניות ברדיו.

    ספר מחזות  CROMAGNON יצא ב 2003.

    נשוי לרבקה, אב לשלש בנות וסב לנכדים.

    מתגורר בכוכב יאיר, רחוב הנרקיס 10, ת.ד.1165, טל:09-7494145 ,נייד: 053-604776, דוא"ל: rivyitz@013.net.il

     

      יצחק מאיר (1934-2020) היה איש גיבור וחכם ואוהב אדם.

      לא היה יום בחייו בו לא כתב והגה ולמד ולימד משפע חכמתו.

      בשנותיו הראשונות הוא איבד את אביו באושביץ ונע כילד פליט בן מוות, בדרך לא דרך. באירופה הדשנה, עד שעלה ארצה באוניית המעפילים "שמפוליון" בשנת 1946.

      מעולם, לא הפסיק להאמין בחיים, בעתיד ובצערי ישראל.

      מדינת ישראל הייתה עבורו התגשמות כל הנבואות וכל החלומות.

      "אין כזכות הזאת בעולם. אני יודע", כתב: "הייתי כבר צפון ודרום, מזרח וים. ומדדתי שדרות מאירות בערים וסמטאות בהן חבויות אגדות בכפרים נשכחים. סעדתי על        שולחנות שועים, וחלקתי לחמי עם ענווי ארץ. ראיתי גהים והבטתי אל תוך בהונות, ולא מצאתי זכות גדולה מן הזכות לעמוד יום אחד עם חניכי ומולם, ולראות באותו יום    את המחר של כל אחד ואחד בהם, ולתת בידם את השיר בו, כמו בקופסת בשמים יקרה, שמורות כל המילים שנושאות בתוכן את הבשורות הקטנות והגדולות תמיד.       שאותן הם עתידים לחדש מחר בבתיהם שלהם מול שמים שהם רוקעים מעל ראשם."

      זכות גדולה, היא להנציח את אבי בירושלים. אותה אהב בכל ליבו ובנפשו.

      כאן הכיר את אמי, רבקה מאיר לבית גורמזנו, כאן חלם חלומות נבואה. כאן העז לנסוק מעלה ולהתיר את מוסרות העבר תוך שחקק אותם על ליבו.

      היצירה "היינו כחולמים" נועדה להנציח את יכולתו הייחודית של אבי לחלום על עתיד טוב יותר ולהגשים את חזונו לטובת העם והמדינה.

      עוז רוחו והמעוף בו ניחן מגולמים בסיס המכונף הפורץ את כבלי הסלע ומזנק על עבר אופקים רחבים חדשים.

      אסתי מאיר

      ירושלים, תשפ"ד

     

     

     

     

     

     

    When the Lord brought back those who returned to Zion, we thought that we were dreaming [Psalm 126:1]

    Yitzchak Mayer (1934-2020) was a brave and wise, compassionate man. He wrote and studied and taught and cogitated every single day of his remarkable life, sharing his insights with the world.  A Holocaust survivor, Yitzchak lost his father Moritz-Leib Mayer who was murdered in Auschwitz, even as his mother fled certain death, with her three children Yitzchak, Yaakov and David, seeking refuge in Switzerland. After a torturous journey the mother and sons came to Israel on the “Champollion” refugee ship in 1946. Despite his death defying experiences, or perhaps because of them, Yitzchak never lost his faith in life, in the bounties of the future, in the youth of Israel. The State of Israel was, for him, the fulfillment of all biblical prophecies and all dreams dreamt over millennia by Jews in the diaspora.

    “There is no greater privilege”, he wrote. “I have already travelled north and south, and east and west. And I walked along gleaming boulevards and along beaten paths in small, forgotten villages, and I have dined with royals and broke bread with the humble, and i ascended to the highest heights and I have stared into the deepest of abysses, and I have not found a greater privilege than this: To stand one day before and with my students, and to see the future of each and every one unfold before my eyes. I entrust them with this song, as one would a treasure chest containing the promise of great things and small, so they can carry them into their future and in turn entrust their children with their families under the sky they forge above their lives”.

    In the name of my sisters Effi and Chayahle, and in the name of our children, our parents’ grandchildren, I consider it an unparalleled privilege to immortalize our father in Jerusalem, the city he loved with his very soul. Here he met and fell in love with our mother Rivkah Gormezano, long may she live. It is here that he dreamed his prophetic dreams, it is from here that he dared to soar to the greatest heights, severing the bondage of the past even as he etched his history on his heart. The monument “We thought that we were dreaming” seeks to immortalize our father’s inimitable ability to dream a better future, and to make real his vision for the good of the Jewish Nation and the State of Israel. His valor and his vision are depicted in the bewinged horse, erupting from the bondage of the rock, daring to soar to new and broad horizons.

    Esti Mayer

    Jerusalem, 5784-2

    מעוניין במצבה איכותית? השאר פרטים ונחזור בהקדם

      [leadercf7 campid="9844"]

      שיווק אינטרנטי לעסקים שיווק אינטרנטי לעסקים